----------------------------------------------------------------------------------------
כל מי שמחפש את המאמר המקורי: "חזיר ורעם" - ניתן למצוא אותו פה
----------------------------------------------------------------------------------------
הגענו לרגע המיוחל. כמעט. ועדת טרכטנברג, אשר הוקמה כדי להציל את
כולנו מיוקר המחיה פירסמה את טיוטת הצעדים שנועדו להיטיב עם מעמד הביניים. ברוח
אופטימית זו, בואו נעבור ונראה איך ההמלצות הללו יעזרו לכולנו, מעמד הביניים ומשלם
המסים.
" חוק חינוך חינם יחול גם על פעוטות בגילאי 3-4 בגני הטרום-טרום
חובה והטרום חובה" – נהדר. כבר זמן רב שהקרטל של גני הילדים הפרטיים עושק את הציבור.
הגיע הזמן להיאבק באוליגרכית ירדנה מ"גן הפרחים", והטייקונית שלומית
מ"הגן והרוד", השולטות בשוק הגנים ומפקיעות מחירים במשך שנים. הרבה יותר
יעיל להעביר את האחריות הזו לידי המדינה, שכידוע יודעת להתנהל בצורה יעילה, טובה,
וחסרת שחיתות. אז מה עושים באמת? לוקחים את העסקים הקטנים, אשר מפעילים גני ילדים,
ומסייעים לצמיחת המשק, וסוגרים אותם דה-פקטו כדי שהמדינה תנהל גנים במקומם. מה
יקרה לכל אותם עובדים בגנים הללו? הם יצטרפו למעגל האבטלה. לאן יילך כל התקציב
מטעם המדינה? כרגיל, יתבזבז במקרה הטוב, ויתרום לשחיתות במקרה הרע. העיקר שהגנים
יהיו בחינם. טוב, לא ממש בחינם. על חשבון משלם המסים.
"יום
לימודים ארוך בכל בתי הספר" – ממשיכים באותו כיוון. האם המורים והעובדים
האחראיים על תוספת השעות הסכימו להתנדב כדי להעניק לילדינו יום לימודים ארוך? ודאי שלא. משלם
המסים ישלם על זה שוב, והרי כבר ראינו עד כמה יעילה מערכת החינוך הציבורית במדינה.
“נקודות זיכוי במס לאבות לילדים בגיל
הרך”
– עבודה בעיניים. הרי הזיכוי הזה בא על חשבון משלם המסים. בפועל,
לוקחים עוד קצת מחלק אחד של מעמד הביניים ואת הכסף הזה נותנים לחלק אחר. מכאן לא
תבוא הישועה.
"הקפאה בהפחתת מס החברות ואפילו העלאה שלו
באחוז אחד" – ההשפעה של צעד כזה, תהיה, כמובן, עזיבה של חברות מסויימות, וייאלץ
חברות יצרניות לייקר את מוצריהן, מה ששוב יגדיל את יוקר המחיה. מדובר בעוד נטל על
משלם המסים, כאשר עודף הגביה יגיע, כמובן, לידיים הלא נכונות. התומכים בהורדת נטל
המס מתעלמים לחלוטין מהמספרים: מאז שנת 1999 ועד שנת 2007, הורד מס החברות מ36%
ל29%. מה קרה לגביית המס? עלתה פי 2.3 נומינלית, או פי 2 ריאלית. מכאן, על פי
הנתונים, הורדת מס החברות דווקא הגדילה את סך גביית המסים של המדינה.
" הקפאת
הרפורמה במס הכנסה" – האיוולת הגדולה ביותר. מקפיאים את אותה
רפורמה, אשר הייתה אמורה להגדיל את שכר הנטו של מעמד הביניים. במקום זה, מעמד
הביניים יממן את כל הדרישות החדשות המוזכרות במסמך זה.
" העלאת
מס הכנסה לבעלי משכורות גבוהות" – באמת מדינת ישראל
לא חולבת את אותו ציבור מספיק בכך שמטילה עליו מס הכנסה של 45%, אשר ביחד עם מס
בריאות וביטוח לאומי נעשקים ביותר מ50% משכרם. לוקחים את אותם אנשים, אשר השקעתם
ומידת הפרודוקטיביות שלהם היא הגדולה ביותר, ורוצים לחלוב אותם עוד. כיוון שמדובר
באנשים מוכשרים, שהיכולות שלהם מצדיקות שכר זה, חלקם יעדיפו לעזוב, ולעבוד במדינה
בה נטל המס שפוי יותר. גם לצעירים, משדרים מסר הפוך: "גם אם תלמדו, תשקיעו,
ותתמקצעו, הדבר לא יעזור לכם. המדינה תיקח את רוב כספכם".
"המדינה תעודד השכרה בפיקוח למשפחות
שמתשכרות עד 15 אלף שקלים" – צעד פופוליסטי ומטופש לחלוטין. אין שום קרטל ושום מונופול בתחום
הדירות להשכרה. בצעד זה, לוקחים אנשים, אשר עבדו במשך שנים, שילמו מסים גבוהים,
ובמיטב כספם רכשו דירה, והיום קובעים להם בכמה יוכלו להשכיר את דירתם? מדובר
בהתערבות גסה בחופש של כולנו: החופש לעשות ברכושנו האישי כרצוננו.
אם בצעד זה הכוונה היא לעודד קבלנים לבנות דירות להשכרה, הרי ששוב
מדובר בצעד שישיג את התוצאה ההפוכה: ראשית, מדובר בקיפוח של המשפחות המרוויחות מעל
15 אלף ש"ח, וגם כך נחלבות על ידי המדינה באמצעות מסים גבוהים. שנית,
"עידוד" הקבלנים היא מילה נרדפת ל"מתן תמריץ כספי". ומהיכן
יגיע אותו תמריץ כספי? מכספי משלם המסים. לוקחים עוד מס ממעמד הביניים, ולאן הכסף
הזה יגיע? חלקו אולי יחזור לאותו מעמד ביניים, אבל חלקו יגיע למקבלי קיצבאות,
מובטלים, שכבר כיום זוכים לתקציבי רווחה עצומים, ואחרי הסבסוד הזה יזכו גם למגורים
מוזלים על חשבון משלם המסים.
בקיצור? כמו בכל העמקת רווחה: משלם המסים ישלם עוד, נטל המס יכביד עוד
יותר על מעמד הביניים, ומי לא יהנה מהכסף? נכון, מעמד הביניים.
מישהו חייב להסביר לפרופסור טרכטנברג המכובד: יוקר המחיה לא נובע מהיעדר מעורבות ממשלתית ומעט מדי רווחה, אלא מעודף מעורבות ממשלתית ומדיניות רווחה מופקרת. הגברת הרווחה והרחבה תקציבית לעולם לא יפתרו את הבעיות, אלא רק יחמירו אותן.
מישהו חייב להסביר לפרופסור טרכטנברג המכובד: יוקר המחיה לא נובע מהיעדר מעורבות ממשלתית ומעט מדי רווחה, אלא מעודף מעורבות ממשלתית ומדיניות רווחה מופקרת. הגברת הרווחה והרחבה תקציבית לעולם לא יפתרו את הבעיות, אלא רק יחמירו אותן.
בעניין ההמלצות בנושא השכירות, עמדותיך שגויות לחלוטין, לא בגלל כשל לוגי או אידיאולוגי, אלא בגלל שאתה לא מכיר את שוק השכירות במדינות מערביות אחרות. לכן אתה שבוי בעולמך הקטן.
השבמחקבקיצור:
בכל עיר יש צורך בבעלי הכנסות נמוכות למילוי משרות חיוניות, ואיפה הם יגורו אם הנדל"ן יקר?
בערים גדולות בחו"ל יש תקנות המבטיחות את זכויות השוכרים בהרבה תחומים, לדוגמה הגבלת העלאות שכ"ד, בטחונות הוגנים, תחזוקת הדירה ועוד.
בכל המקומות האלה, הממשל השקיע בדיור להשכרה ובנוסף קיים שוק השכרה פרטי פורח.
מבדיקתי את שוק השכירות במדינות מערביות אחרות, אין בהן שום בשורה.
השבמחקההמתנה לדיור ציבורי בשבדיה היא 7 שנים.
בבריטניה, דו"ח הראה שהדיור הציבורי בכלל לא מגיע לידיים הנכונות.
כמובן שכל פרוייקט דיור ממשלתי הוא מתכון בטוח לשחיתות, בזבוז והטבות למקורבים.
נכון שתל אביב זקוקה למלצרים, אבל אין שום הכרח שאותם מלצרים יגורו בתל אביב ולא בבת ים, לדוגמא.
יש הבדל בין פרוייקטים בהם המדינה מוציאה מכרז, שזו הזוכה מתחיים להשכיר אתה הדירות למשך X שנים, שהוא פרוייקט לגיטימי, לבין מצב בו המדינה אוסרת עליי, כאדם פרטי, להשכיר את דירתי במחיר הגבוה מסף מסוים או, לחילופין, להעלות את דמי השכירות כשארצה. מדובר בצעד בלתי מוסרי ופגיעה משמעותית בחופש שלי לעשות כרצוני ברכושי.
אין ספק שיש בעיית דיור, אך הפתרון שלה הוא על ידי הגדלת ההיצע.
פתרונות של דיור ציבורי מובילים לבזבוז כספי ציבור.
1 מלבד המוסד שוק, יש עוד מוסדות בעולם. כמו שלשוק יש את החוקיות שלו, גם לעיר יש את החוקיות שלה. אחד החוקים לערים טובות הוא "ערבוב אוכלוסיות" כשיש ערים הומגניות מחינת הכנסה, גיל וכו', זה יוצר עיר משמעממת יותר , שיש בה יותר בעיות חברתיות (כלומר בעיניים כלכליות - נוצר כאן בזבוז רווחה וכסף).
השבמחקזה ההגיון בלבצע מהלכים שונים לעידוד צעירים ועניים לגור דווקא בתל אביב.
2. אל תטען טענות איש קש (לגבי הפעוטונים). חינום חינם או סבסוד חינוך לתחום הרך , אין פרושו שהמדינה תעביר את הביצוע של החינוך אליה. המדינה לדוגמה מסייעת למשפחות במצוקה למוסדות של ויצ"ו שהם לא בידי המדינה.
3. הטעם לחינוך בגיל הרך - הקלה על יציאת נשים לעבודה. בנוסף מחקרים מראים שחינוך בגיל הזה משמעותי מאד להתפתחות הילד, לכן סיוע בחינוך הזה יכול לחסוך כסף ולחסוך בעיות שיכולים להיות בגיל יותר מאוחר ודורשים יותר משאבים לתיקון.
4. מישהו לימד אותך איך לדפוק עם פטיש, ומאז כל דבר נראה כמו מסמר. חינוך, בריאות, ועוד דברים הם לא פשוט "מוצרים" בגלל שיש להם השפעות מערכתיות (ולכן פחות מתאימות לניתוח "פשוט" של שוק של מוצרים כמו תפוחים עם היצע וביקוש). לדוגמה חינוך והשכלה- אפשר להתייחס אליהם בתור הוצאה, ואפשר להתייחס אליהם בתור השקעה (כי זה מה שהולך לבנות את הבסיס לכלכלה בעוד 20-30 שנה). - להשקיע בעתיד שלנו לא נשמע לי כזה רעיון רע.
4. "על פי הנתונים, הורדת מס החברות דווקא הגדילה את סך גביית המסים של המדינה" - לא לא ולא. אם משתנה A ירד ומשתנה B עלה, זה לא אומר ש יש בהכרח קשר בינהם. לדוגמה בין 1999 ל2007 שוק ההיטק הישראלי עלה, ומשך אחריו את שאר המשק - זה גם יכול להסביר את העליה בגביית המיסים.
1. הבעיה היא לא בעידוד או חוסר עידוד צעירים להגיע לתל אביב. הבעיה היא שמחליטים "לעודד" אותם על חשבון משלם המסים.
השבמחקלא יקרה שום דבר נורא אם הצעירים יתרכזו בדרום תל אביב, או, חס וחלילה, בבת ים.
אנחנו מדינה קטנה, וכל גוש דן הוא למעשה כמו עיר אחת משמעותית במדינות אחרות.
אין שום הצדקה לבזבוז כספים כדי שהצעירים יוכלו להרשות לעצמם דירות במרכז \ צפון תל אביב.
2. נכון שהמדינה פועלת בתחום הזכיינות, אך זה לא סותר את מה שאמרתי.
כיום, גנים רבים הם גנים פרטיים (בעלת עסק אחת המנהלת גן יחיד). לאחר המעבר לגנים ממשלתיים, אינני רואה איך הגן שלה משתלב במערך הציבורי.
3. יציאה לעבודה אינה חזות הכל. האם הגיוני שאני אזרוק זבל באמצע הרחוב כדי לעודד את העירייה להעסיק מנקים? זה הרי מגוחך.
יש גנים (ואני מכיר אחד בגוש דן באופן אישי) שעולים 1800 ש"ח עד אחה"צ.
זה יותר ממאפשר לאמא לצאת לעבוד.
חוץ מזה, אין שום מניעה שנשים לא יעבדו בשנה \ שנתיים הראשונות לגידול הילד. מה שמאפשר זאת הוא חיסכון.
הבעיה היא, שעם נטל המס המטורף, אנשים לא מצליחים לחסוך. מעבר לגנים ציבוריים רק יעלה את המס.
4. חינוך ובריאות הם מוצרים שהמדינה מספקת.
נכון, שבתחום החינוך יש השפעות משמעותיות על האזרחים העתידיים של המדינה, אך אין זה מצדיק בזבוז ושחיתות ציבורית.
4. אין ספק שייתכן ויש עוד גורמים שתרמו לעלייה בגביית המסים. עם זאת:
א. כל הורדה של נטל המס, תעלה (או לפחות לא תוריד) את הכדאיות של חברות להתרחב ולהשקיע כאן.
ב. ביטול ההפחתה המתוכננת תפגע בשוק המניות (כי הדבר פוגע ברווחיות החברות), כך שאת הנזק תספוג הפנסיה שלנו.